ידי משה על בראשית רבה ס׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

ידי משה על בראשית רבה נ״ט:י״ב » « ידי משה על בראשית רבה ס״א:א׳

1 בראשית רבה פתח ↗

וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וגו' בראשית כד, יב, ישעיה נ, י: מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, אָמַר מִי בָכֶם יְרֵא ה', זֶה אַבְרָהָם. שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ וגו', אֲשֶׁר שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקוֹלוֹ שֶׁל עַבְדּוֹ. ישעיה נ, י: אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים, שֶׁבָּא מֵאַסְפַּמְיָא וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן, כְּאָדָם שֶׁהוּא שָׁרוּי בַּחשֶׁךְ. ישעיה נ, י: וְאֵין נֹגַהּ לוֹ, וּמִי הָיָה מֵאִיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מֵאִיר לוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ. ישעיה נ, י: יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו, נחמיה ט, ח: וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, דָּבָר אַחֵר, מִי בָכֶם יְרֵא ה', זֶה אֱלִיעֶזֶר. שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, בְּקוֹל אַבְרָהָם שֶׁהָיָה עֶבֶד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כו, כד: בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי. אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים, בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה. וְאֵין נֹגַהּ לוֹ, וּמִי הָיָה מֵאִיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מֵאִיר לוֹ בְּזִיקִים וּבִבְרָקִים. יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו, וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם.

2 בראשית רבה פתח ↗

כְּתִיב משלי יז, ב: עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה, עֶבֶד מַשְׂכִּיל, זֶה אֱלִיעֶזֶר, וּמָה הַשְׂכָּלָתוֹ, אָמַר כְּבָר קִלְלָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּיָדוֹ, שֶׁמָּא יָבוֹא כּוּשִׁי אֶחָד אוֹ בַּרְבַּר אֶחָד וְיִשְׁתַּעְבֵּד בִּי, מוּטָב לִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד בַּבַּיִת הַזֶּה וְלֹא בְּבַיִת אַחֵר. יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ, זֶה יִצְחָק, שֶׁבִּיֵּשׁ אֶת כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּשָׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה, בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל, מָה אֵלּוּ מַזְכִּירִין זְכוּת אָבוֹת אַף זֶה מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת, וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם וגו'. בראשית כד, יב: וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הִתְחַלְתָּ גְּמֹר. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר הַכֹּל צְרִיכִין לְחֶסֶד אֲפִלּוּ אַבְרָהָם שֶׁהַחֶסֶד מִתְגַּלְגֵּל בָּעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ, נִצְרַךְ לְחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הִתְחַלְתָּ גְּמֹר.

3 בראשית רבה פתח ↗

הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי וגו' בראשית כד, יג יד, אַרְבָּעָה הֵן שֶׁתָּבְעוּ שֶׁלֹא כְהֹגֶן, לִשְׁלשָׁה נִתַּן כְּהֹגֶן, לְאֶחָד נִתַּן שֶׁלֹא כְהֹגֶן. וְאֵלּוּ הֵן: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, כָּלֵב, שָׁאוּל, יִפְתָּח. אֱלִיעֶזֶר אָמַר: וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ וגו', הָא אִלּוּ יָצְאָה אָמָה אַחַת וְהִשְׁקַתּוּ הָיָה מַשִּׂיאָהּ לְבֶן אֲדוֹנוֹ, אֶתְמְהָא, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּהֹגֶן, בראשית כד, טו: וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וגו'. וְכָלֵב אָמַר שופטים א, יב: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה, אִלּוּ לְכָדוֹ עֶבֶד אֶחָד הָיָה נוֹתֵן לוֹ בִּתּוֹ, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּהֹגֶן, שֶׁנֶּאֱמַר שופטים א, יג: וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֵּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה. שָׁאוּל אָמַר שמואל א יז, כה: וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ לְאִשָּׁה, הָא אִלּוּ יָצָא כּוּשִׁי אֶחָד אוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד אוֹ עֶבֶד וְהִכָּהוּ הָיָה נוֹתֵן לוֹ בִּתּוֹ, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּהֹגֶן, דִּכְתִיב שמואל א יז, יב: וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי. יִפְתָּח שופטים יא, לא: וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא וגו' וְהַעֲלִיתִיהוּ עֹלָה לַה', הָא אִלּוּ יָצָא חֲמוֹר אוֹ כֶלֶב אֶחָד אוֹ חָתוּל אַחַת, הָיָה מַעֲלֵהוּ עוֹלָה, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא כְהֹגֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שופטים יא, לד: וַיָּבֹא יִפְתָּח וגו' וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֶקְדֵּשׁ דָּמִים הָיָה חַיָּב, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֲפִלּוּ הֶקְדֵּשׁ דָּמִים לֹא הָיָה חַיָּב, דִּתְנַן אָמַר עַל בְּהֵמָה טְמֵאָה וְעַל בַּעֲלַת מוּם הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלָה, לֹא אָמַר כְּלוּם, אָמַר הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה, יִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶם עוֹלָה. וְלֹא הָיָה שָׁם פִּינְחָס שֶׁיַּתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ, אֶלָּא פִּינְחָס אָמַר הוּא צָרִיךְ לִי וַאֲנִי אֵלֵךְ אֶצְלוֹ, וְיִפְתָּח אָמַר אֲנִי רֹאשׁ קְצִינֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִי אֵצֶל פִּינְחָס, בֵּין דֵּין לְדֵין אָבְדָה הַנַּעֲרָה הַהִיא, הֲדָא דְּבִרְיָתָא אָמְרָה בֵּין חָיְתָא לִמְחַבַּלְתָּא אֲזַל בְּרָא דַּעֲלוּבְתָּא. וּשְׁנֵיהֶם נֶעֶנְשׁוּ בְּדָמֶיהָ שֶׁל נַעֲרָה, יִפְתָּח מֵת בִּנְשִׁילַת אֵבָרִים, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בּוֹ הָיָה אֵבָר נִשּׁוֹל הֵימֶנוּ וְהָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ שָׁם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שופטים יב, ז: וַיָּמָת יִפְתָּח וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד, בְּעִיר גִּלְעָד לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּעָרֵי גִלְעָד. פִּינְחָס נִטְלָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברי הימים א ט, כ: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם, הוּא נָגִיד עֲלֵיהֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נָגִיד הָיָה, דברי הימים א ט, כ: לְפָנִים ה' עִמּוֹ.

5 בראשית רבה פתח ↗

וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה בראשית כד, טז, תְּנֵינַן מֻכַּת עֵץ כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מֻכַּת עֵץ כְּתֻבָּתָהּ מָנֶה. רַבִּי חֲנִינָא מִשֵּׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר בראשית כד, טז: וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ, הָא אִם נִבְעֲלָה מֵעֵץ בְּתוּלָה. טַעְמַיְהוּ דְרַבָּנָן, בְּתוּלָה, הָא אִם נִבְעֲלָה מֵעֵץ אֵינָהּ בְּתוּלָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא נִבְעֲלָה אִשָּׁה מִמָּהוּל לִשְׁמוֹנָה תְּחִלָּה אֶלָּא רִבְקָה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לְפִי שֶׁבְּנוֹתָן שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְשַׁמְּרוֹת עַצְמָן מִמְּקוֹם עֶרְוָתָן וּמַפְקִירוֹת עַצְמָן מִמָּקוֹם אַחֵר, אֲבָל זֹאת בְּתוּלָה מִמְּקוֹם בְּתוּלִים, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ, מִמָּקוֹם אַחֵר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בְּתוּלָה, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אָדָם לֹא תָבַע בָּהּ, עַל שֵׁם תהלים קכה, ג: לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע וגו'. וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל, כָּל הַנָּשִׁים יוֹרְדוֹת וּמְמַלְּאוֹת מִן הָעַיִן, וְזוֹ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם מִיָּד עָלוּ, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ סִימָן לְבָנַיִךְ, מָה אַתְּ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָךְ הַמַּיִם מִיָּד עָלוּ, אַף בָּנַיִךְ כֵּיוָן שֶׁהַבְּאֵר רוֹאָה אוֹתָן מִיָּד תִּהְיֶה עוֹלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב במדבר כא, יז: אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר.

8 בראשית רבה פתח ↗

וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וגו' בראשית כד, לב, הִתִּיר זְמוּמֵיהֶם. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה שָׁאַל לְרַבִּי חִיָּא בַּר רַבָּה לֹא הָיוּ גְּמַלָּיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ דּוֹמִים לַחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, חֲמָרְתֵיהּ דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר נַסְבּוּהָ לִסְטָאֵי עֲבַדַּת גַּבּוֹן תְּלָתָא יוֹמִין וְלָא טָעֲמַת כְּלוּם, אָמְרִין סוֹפָהּ מָיְתָה וְתַסְרֵי מְעַרְתָּא עָלֵינוּ, נִמְסָרָהּ לְרִבּוֹנָהּ, שְׁלָחוּהָ וְעָלַת בְּבֵיתָא דְמָרָהּ, כֵּיוָן דְּעָלְתָה נְהַקַת וְחַכִּים קָלָה, אֲמַר פִּתְחוּ לְאוֹתָהּ הָעֲנִיָּה וִיהֲבוּ לָהּ דְּתֵיכוֹל, דְּאִית לָהּ תְּלָתָא יוֹמִין דְּלָא טָעֲמָה מִידֵי. יַהֲבִין לָהּ שְׂעוֹרִין לָא טְעַמְתּוֹן, אָמְרִין לֵיהּ רַבִּי יַהֲבִינָן לָהּ שְׂעָרִין וְלָא טְעַמְתּוֹן. אֲמַר לְהוֹן תִּקַנְתִּיהוּ, אֲמַרוּן לֵיהּ אֵין, אֲפִיקְתּוּן דְּמַאי, אָמְרוּ לָא כֵּן אַלְפִין רַבִּי הַלּוֹקֵחַ זֶרַע לִבְהֵמָה וְקֶמַח לְעוֹרוֹת וְשֶׁמֶן לְנֵר וְשֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. אֲמַר לְהוֹן מַאי נַעֲבֵיד לָהּ וְהִיא מַחְמְרָה עַל גַּרְמָהּ. רַבִּי יִרְמְיָה שְׁלַח לְרַבִּי זְעֵירָא חַד קַרְטֵיל דִּתְאֵנִין, רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אֶפְשָׁר רַבִּי זְעֵירָא אָכֵילְהוֹן דְּלָא מְתַקְּנָן. רַבִּי זְעֵירָא אָמַר אֶפְשָׁר לְרַבִּי יִרְמְיָה דְּלָא מְשַׁלַּח לְהוֹן מְתַקְּנָן, בֵּין דֵּין לְדֵין אִתְאַכְלוּן תְּאֵנִים בְּטִבְלַיְהוּ. לְמָחָר קָם רַבִּי יִרְמְיָה עִם רַבִּי זְעֵירָא אֲמַר לֵיהּ תַּקַּנְתְּ אִילֵין תְּאֵנַיָא, אֲמַר לֵיהּ לָא, אֲמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יְמִינָא לְרַבִּי זְעֵירָא אִין הֲווֹן קַדְמָאִין מַלְאָכִין אֲנַן בְּנֵי נָשׁ, וְאִין הֲווֹן בְּנֵי נָשֵׁי אֲנַן חֲמָרִין, וְלֵית אֲנַן כַּחֲמָרְתֵיהּ דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, חֲמָרְתֵיהּ דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר יְהַבוּן לָהּ שְׂעָרֵי דְטִבְלָא לָא אֲכָלַת יַתְהוֹן, וַאֲנַן אַכְלִינַן תְּאֵנַיָא דִּטְבִילִין. בראשית כד, לב: וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, פָּרָשָׁתוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דַפִּים הוּא אוֹמְרָהּ וְשׁוֹנָהּ, וְשֶׁרֶץ מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְאֵין דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ אֶלָּא מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: טָמֵא, הַטָּמֵא ויקרא יא, כט. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר: זֶה, וָזֶה ויקרא יא, כט. בראשית כד, לב: וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, אָמַר רַבִּי אַחָא יָפָה רְחִיצַת רַגְלֵי עַבְדֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁאֲפִלּוּ רְחִיצַת רַגְלַיִם צָרִיךְ לִכְתֹּב, וְהַשֶּׁרֶץ מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְאֵין דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ אֶלָּא מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: טָמֵא, הַטָּמֵא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר: זֶה, וְזֶה.

11 בראשית רבה פתח ↗

וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף בראשית כד, נג, רַבִּי הוּנָא אָמַר קוּנַבֵּי. רַבָּנָן אָמְרֵי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים, וּקְלָיוֹת הָיוּ חֲבִיבִין מִכֹּל, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם יוֹצֵא אָדָם לַדֶּרֶךְ וְאֵין אִצְטְרָכַיָא עִמּוֹ מִסְתַּגֵּף הוּא. וְדִכְוָתָהּ שמות ג, כב: וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וגו', וּשְׂמָלוֹת הָיוּ חֲבִיבוֹת מִן הַכֹּל, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם יֵצֵא אָדָם לַדֶּרֶךְ וְאֵין כְּסוּתוֹ עִמּוֹ מִסְתַּגֵּף. וְדִכְוָתָהּ עזרא א, ו: וְכָל סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם וגו'.

12 בראשית רבה פתח ↗

וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ בראשית כד, נה, וּבְתוּאֵל הֵיכָן הוּא, בִּקֵּשׁ לְעַכֵּב וְנִגַּף בַּלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב משלי יא, ה: צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, צִדְקַת תָּמִים זֶה יִצְחָק, תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר. משלי יד, לב: וּבְּרָעָתוֹ יִדָחֶה רָשָׁע, זֶה בְּתוּאֵל שֶׁנִּגַּף בַּלַּיְלָה. תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים, אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ. אוֹ עָשוֹר, אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁנּוֹתְנִין לִבְתוּלָה לְפַרְנֵס אֶת עַצְמָהּ. בראשית כד, נז: וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ, מִכָּאן שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת הַיְתוֹמָה אֶלָּא עַל פִּיהָ. בראשית כד, נח: וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ, רַבִּי יִצְחָק אָמַר מְרַמְזִים בָּהּ הֲתֵלְכִי הֲתֵלְכִי בראשית כד, נח: וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ, הוֹלֶכֶת אֲנִי עַל כָּרְחֲכֶם שֶׁלֹא בְטוֹבַתְכֶם.

13 בראשית רבה פתח ↗

וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה וגו' וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה בראשית כד, נט ס, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ דְּווּיִין וּשְׁפוּפִין הָיוּ וְלֹא הָיוּ מַפְרִינִין אֶלָּא בַּפֶּה. בראשית כד, ס: אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה מִפְּנֵי מָה לֹא נִפְקְדָה רִבְקָה עַד שֶׁנִּתְפַּלֵּל עָלֶיהָ יִצְחָק, שֶׁלֹא יִהְיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹמְרִים תְּפִלָּתֵנוּ עָשְׂתָה פֵּרוֹת, אֶלָּא בראשית כה, כא: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר איוב כט, יג: בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא, בִּרְכַּת אֹבֵד זֶה לָבָן הָאֲרַמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כו, ה: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי. עָלַי תָּבֹא זוֹ רִבְקָה, אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה, וְעָמְדוּ מִמֶּנָּהּ אַלּוּפִים מֵעֵשָׂו וּרְבָבָה מִיַּעֲקֹב. אַלּוּפִים מֵעֵשָׂו בראשית לו, טו: אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף קְנַז. מִיַּעֲקֹב רְבָבָה, דִּכְתִיב יחזקאל טז, ז: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף אֵלּוּ וְאֵלּוּ עָמְדוּ מִיִּשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב במדבר י, לו: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.

14 בראשית רבה פתח ↗

וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וגו' בראשית כד, סא, אָמַר רַבִּי לֵוִי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים גְּדֵלִים בַּמִּזְרָח. רַבָּנָן אָמְרֵי מַה גָּמָל זֶה יֵשׁ בּוֹ סִימָן טֻמְאָה וְסִימָן טָהֳרָה, כָּךְ הֶעֱמִידָה רִבְקָה צַדִּיק וְרָשָׁע. בראשית כד, סא: וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ, שֶׁכָּעוּר לָאִישׁ לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ אַחַר הָאִשָּׁה. בראשית כד, סב: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא, אֲתָא מִמֵּיתָא, וּלְהֵיכָן הָלַךְ, בראשית כד, סא: בְּאֵר לַחַי רֹאִי, הָלַךְ לְהָבִיא אֶת הָגָר, אוֹתָהּ שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַבְּאֵר וְאָמְרָה לְחַי הָעוֹלָמִים רְאֵה בְּעֶלְבּוֹנִי. בראשית כד, סג: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, אֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קב, א: תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר תהלים נה, יח: עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם אָשִׂיחָה וגו'.

15 בראשית רבה פתח ↗

וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק בראשית כד, סד, אָמַר רַב הוּנָא צָפָת שֶׁיָּדוֹ שְׁטוּחָה בִּתְפִלָּה, אָמְרָה וַדַּאי אָדָם גָּדוֹל הוּא, לְכָךְ שָׁאֲלָה עָלָיו. בראשית כד, סד: וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל, אִתְרְכִינַת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר תהלים לז, כד: כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל. בראשית כד, סה: וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד, רַבִּי חִיָּא אָמַר רָאֲתָה אוֹתוֹ הָדוּר, וְתוֹהָא מִפָּנָיו, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר בראשית לז, יט: הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא. רַבָּנָן אָמְרֵי הוּא וּפִלְסוֹנוֹ, הֲלָזֶה, אַלּוֹן זֶה. בראשית כד, סה: וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי, שְׁתַּיִם הֵם שֶׁנִּתְכַּסוּ בַּצָּעִיף וְיָלְדוּ תְּאוֹמִים, רִבְקָה וְתָמָר, רִבְקָה, בראשית כד, סה: וַתִּקַּח הַצָּעִיף, תָּמָר, בראשית לח, יד: וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף. בראשית כד, סו: וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּלָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה מְרֻבִּים מִפְּרָטֶיהָ, שֶׁאִלּוּ בָּא לִכְתֹּב שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דַּפִּין הָיָה כוֹתֵב. וְרַבָּנָן אָמְרֵי דִּבְרֵי שֶׁבַח גִּלָּה לוֹ, מַה שֶּׁקָּפְצָה הָאָרֶץ לְפָנָיו.

16 בראשית רבה פתח ↗

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ בראשית כד, סז, כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה עָנָן קָשׁוּר עַל פֶּתַח אָהֳלָהּ, כֵּיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ עָנָן, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזַר אוֹתוֹ עָנָן. כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיוּ דְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה. וְכָל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה בְּרָכָה מְשֻׁלַּחַת בָּעִסָּה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרָה. כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דּוֹלֵק מִלֵּילֵי שַׁבָּת וְעַד לֵילֵי שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ הַנֵּר, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזַר. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ שֶׁהִיא עוֹשָׂה כְּמַעֲשֵׂה אִמּוֹ, קוֹצָה חַלָּתָהּ בְּטָהֳרָה וְקוֹצָה עִסָּתָהּ בְּטָהֳרָה, מִיָּד וַיְּבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן לִמְדָתְךָ תּוֹרָה שֶׁאִם יִהְיֶה לָאָדָם בָּנִים גְּדוֹלִים יִהְיֶה מַשִּׂיאָן מִתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הוּא נוֹשֵׂא לוֹ אִשָּׁה, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מֵאַבְרָהָם, בַּתְּחִלָּה וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בראשית כה, א: וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה.

1 אמר מי בכם. מלת אמר יתר:

2 אשר שמע הקב"ה בקולו של עבדי. אליעזר כשאמר הקרה נא לי וגו' א"א:

3 בקול אברהם אדונו צ"ל:

4 ימשול בבן מביש זה יצחק כו'. שהיה אליעזר מושל גם ביצחק דכתיב המושל בכל אשר לו לפי שהיה זקן ביתו של אברהם ואמרו חז"ל זקן ויושב בישיבה והיה כאפטרופא ליצחק אב"א:

5 אף זה מזכיר זכות אבות שנאמר ויאמר ה' אלהי אדוני אברהם נמצא שהזכיר זכות אברהם הגם שלא היה אביו ע"כ:

6 ועשה חסד וגו' התחלת גמור כמו דאמרינן כמה פעמים מי שמתחיל אומרים לו גמור כן אמר אליעזר להקב"ה ומאות וי"ו של ועשה מפיק התחלת גמור פי' מ"כ התחלת לעשות לו נסים בקפיצת הארץ גמור. או התחלת לתת לו בן לזקוניו כן תגמור ותתן לו אשה הגונה אב"א התחלת גמור יתר:

7 ד' הן שתבעו שלא כהוגן כו'. מה שאמרו ד' הן הוא לחלק על תלמוד שלנו בפ"ק דתענית שלא מנו אלא ג' לפי שסובר שמה שאמר כלב אשר יכה וגו' אינו כמשמעו אלא כוונתו על ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה מי שיחזור אותן יתן לו את עכסה בתו והחזירן עתניאל בן קנז בפלפולו וזה ודאי לא יעשה אלא אדם גדול ומיוחס אבל המדרש הזה סובר שהוא כמשמעו לזה מנה ד' ע"כ. ומה שאמרו כאן אילו יצא אמה אחת ולא ולא אמרו חיגרת או סומא דהוא דבר הנראה לעינים ואם יראה שהיא חיגרת וסומא לא ישאול לה כלום ומה שלא אמר ממזרת מפני שעדיין לא נתנה התורה ואין ממזר בבני נח ע"כ. ומה שהשיבו לאילו כהוגן וליפתח שלא כהוגן כי כולם בטחו בהקב"ה שישיב להם כהוגן וכוונו לש"ש ומעטו בכבוד עצמם ונתרבו כבודם וכבוד שמים נתברכו על ידם אבל יפתח מיעט בכבוד שמים שהיה אפשר שיצא דבר טמא מפתח ביתו לכך נתמעט כבודו וכבוד שמים עמד במקומו כל זה לשון אב"א:

8 והנערה טובת מראה מאד בתולה צ"ל עוד וגו' דהיינו ואיש לא ידעה וגו':

9 אלא אפילו אדם לא תבע בה שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ר"ל אפילו גורל לא יפול הרשע על צדקת כמו שדרך העולם שמטילים גורלות על איזה זיווג אם יעלה לגורלו וכן הכא שאפילו שום אדם לא תבעה שיקח אותה לפי דברי ר"י צריך לפ' מלת ידע לשון ידיעה ולא לשון בעילה וראיה לזה בפ' אע"פ נותנין י"ב חדש מיום שתבעה להנשא:

10 מחר קם רבי ירמיה עם רבי זעירא אמר ליה תקנת אילין תאנייה אמר ליה לא ואף על גב דמעיקרא הוה קים ליה ברבי ירמיה שעשרן מכל מקום אחר אכילתו נקפה לבו אותו דלאו שפיר עביד ושאל עליהן. י"מ:

11 ולית אנן כחמרתא דרבי פנחס בן יאיר אלא פחותים מחמורו של רבי פנחס בן יאיר וא"ת א"כ איך אמר שאם הראשונים כמלאכים המה כאנשים וי"ל דמה שאמר ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר קאי נמי אם אנן בני נש כי עם היותם אנשים מ"מ הם פחותים מחמורו של רבי פנחס בן יאיר ע"כ. י"מ:

12 קונבי. פי' אב"א כלי שרוחצין בו ידיו ורגליו וכן בלשון רוסיא:

13 ר' יצחק אמר שהיו מרמזים התלכי כו' נ"ל דהכי פירושו וצ"ל התלך התלכי ר"ל שהיה לומר התלך וכתיב התלכי מזה למד רבי יצחק שהיו מרמזים לה ואמרו לה התלכי בתמיה הלא אין אנו מניחים לך כן פי' התלכי בל"א ווירסט דוא דען מיט געהען והיא אמרה אלך על כרחכם שלא בטובתכם וכן לשון המדרש וגמרא בכל מקום כמו לעיל טמא הטמא נערה הנערה זמן זמניהם וכן הכי צריך לגרוס התלך התלכי:

14 שלא יאמרו א"ה תפלתנו עשתה פירות ר"ל במה שברכה אחיה אחותנו את היי לאלפי רבבה:

15 בא מבוא אתא ממיתא ר"ל שהוקשה להם כפל הלשון לכן מפרש שהמלה מבא לא לשון ביאה אלא לשון הבאה ואמר ממיתא כמו לשון הגמרא מייתי ר"ל שבא להביא את הגר וכו':

16 שידו שטוחה בתפלה אמרה ודאי אדם גדול הוא זה פירש"י שראתה אותו הדור מתוך שהיתה ידו שטוחה הכירה בצורת היד שהוא אדם חשוב כי אינו דומה יד של מלך ליד הכפרי ורש"י לשיטתו כמו שפי' בפי' החומש וכמו שאמר רבי חייא בסמוך שמתוך יפיו הטתה עצמה מתוך הגמל וק"ל:

17 איתרכינת כמה דאת אמר כי יפול לא יוטל וגו' כי ה' יסעדנו רצה לומר אם יטה לארץ האדם לא יגיע לקרקע כי ה' יסעדנו כך כאן מה שאמר ותפול לא נפילה ממש אלא לשון הטיה מדרך המוסר רש"י:

18 ותאמר אל העבד צ"ל עוד מי האיש הלזה ורוצה רבי חייא ללמוד ג"ש מן הלזה של יוסף יפה תואר כך כאן ראתה אותו הדור ותוהה מפניו:

19 רבנן אמרי הוא ופלסונו נראה לי שהוי"ו של ופלסונו טעות הוא וצ"ל פלסונו פלסין הוא שומר בלשון רומי כן מצאתי בספר מוסיף ערוך:

20 אלון בלשון רומי אחר. לפ"ז נ"ל שרצון המדרש לומר שהיא סברא בדעתה שאין זה יצחק כי איך יעלה על הדעת שילך יצחק יחידי לשדה אלא זה הוא שומר שלו עומד בשדה ויראה מתי יבא אליעזר עם רבקה ויבשר לו ואז ילך לקראתה בכבוד גדול במרכבת המשנה כמו גבי יוסף לפיכך שאלה לאליעזר מי השומר הזה ואליעזר השיב ואמר הוא אדוני ולא שומר לפ"ז המשך המדרש רבנן אמרי הלזה הוא פלסונו דהיינו שומר והוקשה להמדרש האיך ירמוז במלת הלזה פלסונו לז"א המדרש הלזה נוטריקון אלון זה ר"ל אחר זה כי אלון פירושו אחר כנ"ל וק"ל. וכן מצאתי בספר מוסיף ערוך שמביא פלסונו בלא וי"ו אך שלא מביא שום פי' על המדרש אבל רש"י גורס אלון ר"ל אחר הוא זה והיא היא:

21 ר' אליעזר אמר כלליה של תורה כו' מחלוקת רבי אליעזר ורבנן נ"ל דר"א סובר שסיפר לו כל אשר קרהו בדרך אלא שהתורה קצרה ורבנן סברי לא סיפר לו אלא דבר אחד קפיצת הדרך ומה שלא ספרה התורה בפי' מה שאמר לו שקפצה לו הדרך כי גם לעיל לא כתיב בפי' אלא מרומז בפסוק ואבא היום לכך גם פה לא גילה הכתוב כנ"ל וק"ל:

22 ויביאה יצחק האהלה שרה אמו עד אמר רבי יודן למדתך תורה כו'. נראה כשה להם שלא היה לו לומר אלא אוהלה שרה או לאהל מאי האהלה אלא מרמז בה"א היתירה חמשה דברים משובחים שהיה לשרה והיה ג"כ ברבקה ושמח בה להכניס אותה לאהל של אמו עכ"ל אביא:

3 תענית פתח ↗

יִפְתַּח הַגִּלְעָדִי — דִּכְתִיב: ״וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי וְגוֹ׳״, יָכוֹל אֲפִילּוּ דָּבָר טָמֵא. הֵשִׁיבוּ שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בִּתּוֹ.

5 כתובות פתח ↗

מַתְנִי׳ נוֹתְנִין לַבְּתוּלָה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מִשֶּׁתְּבָעָהּ הַבַּעַל, לְפַרְנֵס אֶת עַצְמָהּ. וּכְשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִין לָאִשָּׁה — כָּךְ נוֹתְנִין לָאִישׁ לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוֹ. וּלְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נִישְּׂאוּ — אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ, וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה.

ידי משה על בראשית רבה נ״ט:י״ב » « ידי משה על בראשית רבה ס״א:א׳